פסק-דין בתיק תא"מ 17087-12-11

לפניי תובענה בסדר דין מהיר שהחלה כהתנגדות מטעם הנתבע לביצוע שטרות שהגיש התובע בלשכת ההוצאה לפועל.

העובדות המוסכמות:

1. התובע הוא קצין בטחון במקצועו וממונה על בטיחות אש ויועץ בטיחות במוסדות חינוך ומפעלים.

2. הנתבע הוא בית ספר הנמצא בפיקוח משרד החינוך (להלן: " בית הספר").

3. אין חולק כי בית הספר נדרש לעבור כל שנה בדיקות ביטחון, בטיחות ובטיחות אש וזאת כדי לקבל את האישורים הנדרשים ממשרד החינוך להפעלת בית הספר.

4.  משנת 2007 ועד לאירועים נשוא תובענה זו, התובע העניק את שירותיו לבית הספר, בחן את מצבו והכין דו"ח שנחתם והוגש על ידי בית המספר למשרד החינוך.

5. בשנת הלימודים שהחלה בחודש ספטמבר 2010, התרחב בית הספר וקיבל חזקה גם במבנה הסמוך למבנה הקיים. בית הספר הכשיר במבנה הנוסף כיתות לימוד אך היות ומבנה זה היה מבנה ישן ולא מותאם לפעילות של בית הספר, נדרשה עבודת שיפוצים נרחבת לצורך ביצוע ההתאמות. עבודה זו כללה הריסת קירות, בניית מחיצות, שינויים בתוכניות החשמל והמים ועוד.

6. במקביל, באותה שנה ממש, הפסיקה לעבוד בבית הספר הגב' אמאל איוב, מי שהיתה אשת הקשר מול התובע עד לשנת הלימודים דנן.
7. בשלהי שנת 2010, הגיעו הצדדים להסכמה כי התובע ייתן לבית הספר שירותים, ששנויים במחלוקת, ובתמורה שכר טרחתו יעמוד על סך של 92,800 ש"ח. אשת הקשר בשנה זו, בשונה משנים קודמות הייתה מנהלת בית הספר, גב' איוב אעידה (להלן: " המנהלת"). מנהלת בית הספר בתובענה זו, היא גם הבעלים שלו.

8. בית הספר שילם כמקדמה סך של 11,600 ש"ח והיתרה שולמה ב-14 המחאות דחויות ובסכום כולל של 81,200 ש"ח. שתי המחאות מתוך 14 כובדו אך ה-12 הנותרות בוטלו על ידי מנהלת בית הספר והתובע הציג אותן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

9. בית הספר הגיש התנגדות לביצוע השטרות וטען לכישלון תמורה. היות וטענה זו היוותה הגנה לכאורה כנגד השטרות הרי שההליך הועבר לסדר דין מהיר ונדון בפניי.

טענות הצדדים:

10. התובע טוען כי שכרו הובטח לו כנגד הכנת דו"ח בטיחות ובשל היקף הדו"ח הוסכם כי שכרו יהיה גבוה מהשכר ששולם לו בשנים קודמות. לטענת התובע, הוספת המבנה הישן לבית הספר דרשה ממנו עבודה רבה שכן מדובר במבנה ישן ולא מותאם, שלא עמד בסטנדרטים של בטחון ובטיחות של משרד החינוך.

11. בית הספר לעומת זאת טוען, כי הסכים לשלם לתובע את הסכום דנן, גם בגין שירותי התובע כקצין בטחון אך גם כדי שיסייע בהשגת כל האישורים הנדרשים ממשרד החינוך. לטענת בית הספר, התובע הציג עצמו כמי שיוכל לבצע גם את עבודתה של גב' אמאל איוב, בהיותו בעל קשרים אישיים במשרד החינוך, וכך הוסכם כי התובע ידאג לכל סוגי האישורים הנדרשים ממשרד החינוך.

המסגרת הנורמטיבית ונטל השכנוע:

12. סעיף 29 (א) לפקודת השטרות קובע חזקה לעניין התמורה ולפיה: " כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך".

" חזקת התמורה הופכת את היוצרות בכך שהיא מטילה את נטל השכנוע, ביחס לצדקת הכפירה בזכאותו של האוחז, על הנתבע מכוח השטר. ואילו נטל השכנוע הרובץ על האוחז מוגבל להוכחת העובדות החיוניות להקמת החזקה, כגון שהנתבע (אם הועמד הדבר במחלוקת) אכן הינו צד לשטר".( דנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נב(2) 813).

13. בעניינינו, אין חולק כי מנהלת בית הספר חתמה על השטרות כמורשית חתימה של בית הספר ונתנה אותם לתובע, ועל כן חזקת התמורה מטילה את נטל השכנוע על בית הספר. על בית הספר להוכיח כי התובע לא מילא אחר חלקו בהסכם ולא ניתנה תמורה בגין השטרות. (ראה, ע"א 326/78 גרבוב ואח' נ' פישמן, פ"ד לד (3) 792 בעמ' 795 ע"א 2126/09 פלוני נ' פלונית מפי כב' השופט דנצינגר ניתן ביום 3.9.09).

האם הנתבע הרים את נטל השכנוע?